<h1>ארחות חיים הלכ' ביאות אסורות סימן ב'</h1>
<h2>דף נד.</h2>
הבא על הזכור או הביא זכור עליו כיון שהערה אם שניהם גדולים נסקלין. ואם האחד מבן ט' שנים ויום אחד ומעלה והשני גדול זה שבא עליו או הביא על עצמו נסקל והקטן פטור. ואם היה האחר פחות מבן ט' שנים ויום אחד שניהם פטורין וראוי לב"ד להכות הגדול מכת מרדות.
הבא על הבהמה או הביא בהמה עליו שניהם נסקלין וה"ה לחיה ולעוף בין גדולה בין קטנה. קטן בן ט' שנים ויום אחד שבא על הבהמה או הביאה עליו היא נסקלת על ידו והוא פטור. היה פחות מבן ט' שנים ויום אחד אין סוקלין הבהמה. וכן קטנה בת שלש שנים ויום אחד שהביאה בהמה עליה בין כדרכה בין שלא כדרכה הבהמה נסקלת והיא פטורה. היתה פחותה מכן אין הבהמה נסקלת.
<h2>דף נה.</h2>
וכל הביאות האסורות אחד המערה ואחד הגומר אע"פ שלא הוציא שכבת זרע ואפילו פירש ולא גמר כיון שהערה פי' שהכניס העטרה נתחייבו שניהם מיתת ב"ד או כרת או מלקות או מכת מרדות. ואחד הבא על האשה בין כדרכה בין שלא כדרכה משיערה בה נתחייבו שניהן בין שהיו שוכבין בין [שהיו] עומדין על הכנסת העטרה הוא החיוב.
